<h1>חשק שלמה על פי' הרא"ש</h1>
<h2>דף פא מא</h2>
בשלשה מקומות הכהנים שומרים. פרשתי בריש תמיד. והלוים בכ"א מקומות. בפרק קמא דתמיד יליף לה מקרא ושם פרשתיהו בשלשה מקומות שהכהנים שומרים הוה מלבד מכ"א שהלוים שומרים והוה בין הכל כ"ד או אותן ג' היו בכלל כ"א כי כהןא) הוי שומרים הכהנים ולוים כהנים למעלה והלוים למטה. על ד' פנותיה בחוץ. מפרש בתמיד משום דאין ישיבה בעזרה היו שומרים בחוץ אבל בהר הבית שיכול לישב כשהוא עיף היה שומר מבפנים ובכלל שערי העזרה היה בית הניצוץ ובית המוקד ובית אבטינס היה באחד מן הפינות. לשכת הקרבן. היא לשכת הטלאים א"נ לשכה היה מיוחדת לבקר בה הקרבנות ממומין. לשכת הפרוכת. שהיו אורגים בה הפרוכת. אחורי בית הכפורת. לשכה א' היתה במערב והיה לול קטן בכותל מערבי פתוחה מקדש קדשים לאותה הלשכה והלשכה היתה פתוחה לעזרה כנגד הלול להכשיר אחורי בית הכפורת לשחיטת קדשים וקרינן ביה פתח אהל מועד כדאיתא פרק איזהו מקומן [זבחים נ"ה ע"ב]. [פירוש הרא"ש]. א) נ"ל שצ"ל כאן.
<h2>דף פא מג</h2>
ב' שערי חולדה מן הדרום. לפי שהיו בעיקר הר הבית כדתנן לקמן פ"גא) רובו מן הדרום קרי להו חולדה כמו חולדה שדרה בעיקר הבתים. וי"מ לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין ב' שערים הללו כדכתיב והיא יושבת בירושלם במשנה ומתרגמינן והיא יותבת בית אולפני' כמו ושננתם גם משמע במשנה בין שני השערים היתה יושבת שם ומלמדת משפטים ישרים ולא היתה יושבת בבית משום יחוד כדאמרי' במגילה [י"ד ע"א] והיא יושבת תחת תמר משום יחוד. משמשים כניסה ויציאה. כי רוב בניינו מן הדרום יוצאים ונכנסים באלו השערים. וקפונוס מן המערב. קטן היה השער לפי שהשכינה במערב היה השער הזה ראש לכל השערים. קפי הוא ראש בלשון יון. טדי מן הצפון. טדי לשון גובה כדתנן לקמן [פ"ב מ"ג] כל השערים שהיו שם היו להם שקופות חוץ מהשער הטדי שהיו ב' אבנים מוטות זו על זו כזה A. והיה הגבוה באמצע וזהו שיסד רבנא קלונימוס בפיוטב) טיטפסרו טהור בטעמים יעידוךג) פירוש יגביהוך. וי"מ טדי לשון השתחויה ב' אבנים מוטות זו על זו נראים כמשתחוים זו לזו. לא היה משמש כלום. כי אם התשמיש היה שם. שושן הבירה צורה. מצויין שם בפ' שתי הלחם [מנחות צ"ח ע"א] מפרש מאי טעמא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן באו ויכנעו לבם וחד אמר שתהא אימת מלכות עליהם. וכל מסעדיה. המסייע בשריפתה כדתנן פ"ג דפרהד) זקני ב"ד היו מקדימין להר המשחה. [פירוש הרא"ש]. א) צ"ל פ"ב מ"א. ב) שחרית די"כ המתחיל כי אדוקי אש. ג)0צ"ל כי טפסרי טהר בטעמם יטידוך. ד) מ"ג ושם הגי' וזקני ישראל היו מקדמין ברגליהם להר כו'.
<h2>דף פא מד</h2>
שבדרום שער הדלק. שדרך אותו השער היו מכניסין עצים למערכה. שער הקרבן. שמביאים דרך אותו שער התמידין. י"מ כשהלך אברהם את יצחק בנו בהר המוריה הוליכו דרך אותו מקום זה השער שנעשה. שער המים. לקמן בפ"גא) מפרש שבו מכניסין צלוחית המים לניסוך בחג. שער נקנור. שם האיש שהביא השערים מאלכסנדריא של מצרים ונעשה לו נס כדאיתא ביומאב) ובשקלים בירושלמי כשצרו יוונים על חשמונאי היה שם איש א' מגדולי יוונים ושמו נקנור והוא מחרף ומגדף כל שעה וכשגברו יד החשמונאים קצצו ראשו וידיו ורגליו ותלאו בשער המזרחי. פנחס המלביש. שם היה בגדי כהונה ירושלמי פנחס על המלביש כך היה שם הראשון ונקראו כולם על שמו. לשכת בית עושה חביתין. ששם עושין חביתין לכה"ג להקריב עשירית [האיפה] מחציתו בבקר ומחציתו בערב. [פירוש הרא"ש]. א) צ"ל בפ"ב מ"ו. ב) דף ל"ח ע"א.
<h2>דף פא מט</h2>
ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש. כל הבית היה מרוצף באבני שיש מחוברות בסיד ובנין אבל טבלא זו שהיא אמה על אמה לא היתה מחוברת והיה תחתיה חלל וטבעת היתה בה קבועה מלמעלה להגביה את הטבלא כדי ליטול את המפתח ולמטה כלפי הקרקע היתה שלשלת תלויה בה ובאותה שלשלת הי' מחבר כל המפתחות. הגביה הטבלא בטבעת. כלומר עם הטבעת הקבועה בה. ובן לוי ישן לו מבחוץ. מחוץ לשער בהר הבית. במסיבה. בנין תחת הקרקע. תחת הבירה. בריש יומא [ב' ע"א] ופרק טבול יום [זבחים ק"ד ע"ב] רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מקום בהר הבית ובירה שמו וח"א כל הבית קרוי בירה. תחת החיל. סמוך לשער הטדי שבצפון ובערוך פי' יוצא והולך בטדיא) בהר הבית שנקרא טדי. [פירוש הרא"ש]. א) בערוך איתא שער הצפוני נקרא טדי וכצ"ל.
<h2>דף פב מא</h2>
הר הבית היה ת"ק אמה על ת"ק אמה. נקרא הר על שם נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים והיתה היקף הר הבית ת"ק אמה על ת"ק אמה מרובע ובו היו החיל ועזרת נשים והעזרה וההיכל ורמז לת"ק [שמות כ"ז] אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים שאין ת"ל בחמשים מלמד שבחצר המשכן א' מחלק חמשים שבהר הבית כיצד חלוק ת"ק על ת"ק והרצועות נ' על נ' יהיו ק' רצועות של נ' על נ' הרי חצר המשכן א' מחמשים מהר הבית. ורובו מן הדרום. רוב בנין הלשכות היו בדרומו של ת"ק על ת"ק והיינו דכתיב ביחזקאל [מ'] ויניחני אל הר גבוה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב שהיה מבונה הבנין עליו מנגב כההיא דרש"י פ"קא) דסוטה וחברון שבע שנים נבנתה הא דכתיב [תהלים מ"ח] ירכתי צפון קרית מלך רב לפי שמקום שחיטת קדשי קדשים בצפון. שני לו מן המזרח. כמו שני למלך שהוא שפל ממנו וכך לא היתה המזרח מבונה כמו הדרום וכן הצפון שפל מן המזרח והמערב מן הצפון. שם היה רוב תשמישו. כי בחדרים והלשכות היו משתמשים. [פירוש הרא"ש]. א) צ"ל פ"ז ל"ד ע"ב ושם פירש"י מבונה לשון אבנה ממנה כלומר מיושבת.
<h2>דף פב מג</h2>
לפנים ממנו. מחומת הר הבית. סורג. מחיצה עליה כמין סריגות המטה וסריגת חלונות שהן עשויין נקבים ולא פי' כמה היה בין מחיצות הר הבית ובין הסורג וגם לא פי' איך היה הסורג ומסתבר שהיה הולך על פני כל המזרח מצפון לדרום ואין טעם לצורך הסורג כי אין תוספת מעלת הקדושה מן הסורג ולפנים כי מחומת הר הבית עד החיל הקדושה א' אם לא שנעשה לנוי. ומצאתי כתוב שלהיתר טלטול בשבת נעשה וצריך לפרש זה הטעם דמחיצת הר הבית נעשית תחילה לכל הבניינים שבתוכו וה"ל הוקף ולבסוף פתח [דלא מהני] ואחר שנעשה הבנינים נעשה הסורג להקיף הר הבית לדירה להיותו פתוח ולבסוף הוקףא). לפנים ממנו החיל עשר אמות. לפנים מן הסורג לצד מערב היה מתחיל קדושת החיל שהיא למעלה מקדושת הבית כדתנן במסכת כלים [פ"א מ"ח] והיה רחבה עשר אמות עם כותל עזרת נשים. וי"ב מעלות היו. בחיל רום כל מעלה חצי אמה. ושלחה. מקום שדרך עליה כמו [ישעיה ל"ב] משלחי רגל היה רחב חצי אמה כאורך רגל של אדם. כל המעלות שהיו. בהר הבית. חוץ משל אולם. שיש שם משלחה אמהב). חוץ משל אולם. שהיה גובה הפתח מ' ורחבו עשרים. היו להן שקופות. היה להם משקוף ארוך ומונח על ב' מזוזות כעין שלנו חוץ משער טדי שהיו שם שתי אבנים מוטות זו ע"ג זו כזה A. שנעשה בהן נס. כדאיתא ביומא [ל"ח ע"א]. [פירוש הרא"ש]. א) ועי' בכ"מ הל' בית הבחירה פ"ה הלכה ג' מה שתמה על זה הטעם. ב) כדתנן לקמן פ"ג מ"ו.
<h2>דף פב מה</h2>
עזרת נשים היתה אורך קל"ה. מן המזרח למערב. על רוחב קל"ה. מן הצפון לדרום הוא מונה והולך לפרנס הר הבית ממזרח למערב לכן קרי ליה אורך אע"פ שהאורך והרחב שוה. ד' לשכות בד' מקצעות. מבחוץא) כזה ולא היו מקורות בבית שני. ואין קטורות אלא שאינן מקורות. שאין דבר מעכב את העשן מלעלות כדרכו. ששם נזירים מבשלים שלמיהם. דכתיב [יחזקאל מ"ו] ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם. ומגלחים את שערם. דכתיב [במדבר ו'] וגלח הנזיר פתח אהל מועד ואמרי' בנזיר בפ' ג' מינין [מ"ה ע"א] וכי תעלה על דעתך שבפנים הוא מגלח לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני ממ"ה הקב"ה עושיםב) מגלח כשמתבשלים שנאמר בהן ושחטו פתח אהל מועד. ומשלחין תחת הדוד. יורה שמתבשלין בה השלמים כדכתיב [ויקרא ג'] ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים. כהנים בעלי מומין. שאינן ראויין לעבודה בודקין העצים ואמרינן במנחות פרק כל קרבנות [פ"ה ע"ב] לא שנו אלא לח אבל יבש גוררו וכשר. לשכת מצורעים. מפרש בתוספתא למה נקראת כן על שם שמצורעים טובלין שם בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידיוג) בהונות אע"פ שטבל מבערב. וחלקה היתה. עזרת נשים בראשונה שלא היה בה שום תקרה. והקיפוה גזוזטרא. ועשו זיזין בכותל סביב ועשו ע"ג תקרה. ומפרש בפרק בתרא דסוכה [נ"א ע"ב] בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ ובאו לידי קלות ראש התקינו שיהא נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה בשמחת בית השואבה. שעליהן הלוים אומרים בשיר. שיר של שמחת בית השואבה כדמפרש בסוכה [ג"ז שם] אבל שיר הקרבנות היה אצל המזבח בעזרת כהנים. אלא מוקפות כחצי גורן עגולה כזו \raster(100-,100-)="z802". [פירוש הרא"ש]. א) עי' בתי"ט שמפרש שמבפנים היו. ב) נ"ל שצ"ל אלא בשלמים הכתוב מדבר מקום שהיה מבשל שם היה מגלח שנאמר כו'. ג) לפנים למתן.
<h2>דף פב מו</h2>
ופתוחות לעזרת נשים. כי העזרה היתה גבוה מעזרת נשים ז' אמות וחצי של ט"ו מעלות. אורך קל"ה אמה. מן הצפון לדרום על רוחב י"א ממזרח למערב וכן עזרת כהנים עד המזבח ואין ישראל נכנס שם אלא לצורך. וראשי פספסין. כלונסאות. מעלה היתה גבוהה אמה. בעזרת כהניםא). והדוכן נתון עליה. מקום המיוחד לשיר כתיב ביחזקאל [מ"ב י"ב] הגדרת הגינה מתורגם דוכן לואי. גדרת (כל) בנין גדר אבנים שעליוב) נותנים ומשוררים. היתה אורך קפ"ז. ממזרח למערב. על רוחב קל"ה. מצפון לדרום. ושלש עשרה [השתחויות] היו שם. בעזרה מקום מיוחד לכל השתחוואה והשתחוואה כנגד י"ג פרצות כדתנן לעיל ואבא יוסי בן חנן פליג ואמר כנגד י"ג שערים תקנו השתחוואות ואצל כל שער ושער היו משתחווין. שער הדלק. שדרך שם היו מביאין עצים למערכה. שער הבכורות. הוא שער הקרבן דלעיל. שבו המים מפכין. (היו) כדאיתא ביומא [ע"ז ע"ב]. שער הקרבן. זהו שער הקרבן שבצפון דלעיל. שער הנשים. שם נכנסות נשים לסמוך על קרבנן לרבי יוסי ולרבי יהודה לעמוד על קרבנן. שער השיר. שם היו מכניסין כלי השיר כי היה סמוך לבית המטבחים כדאמרינן בסוף תמיד שעמדו על השולחן החלבים ותקעו. שבו יצא יכניה. כשהגלוהו נבוכדנצר נכנס להשתחוות ונטל רשות ויצא דרך אותו שער. ובית הניצוץ ובית המוקד היו מאלו השערים אלא שנקראו להם גם אלו השמות. ושני פשפשין היו לו. אע"פ שגם לשער המוקד היה פשפש אותו היה קטן ועומד אצל שער הגדול אבל אלו היו קצת גדולים ורחוקים קצת מן השער וכך היו ממנין י"ג שערים. [פירוש הרא"ש]. א) והרע"ב פי' בעזרת ישראל. ב) צ"ל שעליו נוגנים ושוררים.
<h2>דף פג מא</h2>
המזבח היה שלשים ושתים על ל"ב. מדרום לצפון ומערב למזרח אבל מצפון לדרום כל פני הדרום לא היה ארכו אלא ל"א כי לא היה יסוד במזרח ובדרום על המזבח בגובה אמהא). כנס אמה. א' במערב ובצפון ונשארו למ"ד על למ"ד ומפרש בפרק (קדשי קדשים) [איזהו מקומן (זבחים נ"ד ע"א)] דמתחילה הביא מלבן של ל"ב על ל"ב בגובה אמה ומילא אותו אבנים וסיד וקוניא וממחה ושופך ואח"כ מביא מלבן של למ"ד על למ"ד בגובה ה' והיינו דתנן עלה ה' וכנס אמה זהו סובב נמצא כ"ח על כ"ח ואח"כ מביא מלבן שהוא כ"ח על כ"ח בגובה ג' אמות ואח"כ מלבן שהוא אמה על אמה ברום אמה ונותנו בכל קרן וקרן היינו דתנן והקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ו על כ"ו. מקום הילוך רגלי הכהנים. סביב המערכה שאם היתה המערכה נוגעת בקרנות לא היה [מקום] לכהן להלך סביב המערכה להצית אליתא ולהפך בצנורא את האברים שלא נתעכלו. נמצא כ"ד על כ"ד מקום המערכה. ודריש ליה לקמן מקרא דכתיב ביחזקאל [מ"ג] והאריאל שתים עשרה ארך על שתים עשרה [רחב] רבוע יכול שאינו אלא י"ב על י"ב כשהוא אומר על ארבע רבעיםב) הוה אומר מאמצעית הוא מודד. אמר רבי יוסי מתחילה. בבית ראשון לא היה כל המזבח אלא כ"ח על כ"ח וכשכנס אמה יסוד ואמה סובב ואמה קרנות ואמה מקום הלוך רגלי הכהנים נשאר מקום המערכה כ' על כ' והיינו דכתיב בדברי הימים [ב' ד'] ויעש (שלמה את) מזבח הנחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו מקום מערכה קא חשיב מזבח אבנים היה ועשאו תחת מזבח הנחושת שעשאו משה. הוסיפו עליו ד' אמות מן הדרום כמין גמא. כף יוניתג) כזה. אבג ה"ג [ד"א מן הדרום] ולא כמו שכתוב בספרים ד' אמות מן הצפון דמפרש בפרק קדשי קדשים [ס"א ע"ב] משום שיתין הוסיפו שהיו מתחילה חוץ למזבח והכניסו אותן שיהיו תחת המזבח והניסוך היה בקרן דרומית מערבית כדתנן במסכת תמיד [פ"ז מ"ג] מהיכן הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית [צפונית] מערבית מערבית דרומית נתנו לו יין לנסך [כו'] ותנן נמי בפרק קדשי קדשים [ס"ג ע"א] חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית כו' וג' דברים היו משמשים למעלה ניסוך המים והיין [וכו']. וחוט הסקרא. צבע אדום. חוגרו באמצע. מקיף כל המזבח אמה אחת למטה מן הסובב. להבדיל בין דמים העליונים. חטאת בהמה ועולת העוף. לדמים התחתונים. שאר כל הזבחים וחטאת העוף ודריש ליה מקרא בפ' איזהו מקומן [נ"ג ע"א] דכתיב [שמות כ"ז] והיתה הרשת עד חצי המזבח התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים התחתונים לדמים העליונים. והיסוד. היה מהלך כל אורך הצפון והמערב ונכנס בדרום אמה אחת ובמזרח אמה ושאר כל הדרום והמזרח לא היה לו יסוד כזה ומפרש טעמא בפרק איזהו מקומן [זבחים נ"ג ע"ב] לפי שלא היתה בחלקו של בנימין דכתיב ביה בבקר יאכל עד [בראשית מ"ט] ומתרגמינן באחסנתי' יתבני מקדשא והיינו בית שני אבל בבית ראשון שהיה מזבח קטן מן הדרום ד' אמות היה כל המזבח לצד הדרום בחלקו של בנימין והיה היסוד מהלך על פני דרום אבל רוח מזרחית לא נשתנה כשהיה בחלקו של יהודה אף בבית ראשון והא דממעטי' קרן דרומית מזרחית משום שלא היה לו יסוד היינו בבית שני א"נ אף בבית ראשון לא חשיב קרן דרומית מזרחית קרן של יסוד כיון שלא היה לו יסוד אף במזרח כמו לשאר קרנות ומה שנשתבשו הספרים לגרוס ד' אמות מן הצפון נ"ל דמשום קושיא זו שהוקשה להם מה שהיה יסוד בדרום בבית ראשון ולכך שמו התוספת בצפון כדי שלא ישתנה הדרום ולא נתנו אל לבם המשניות המכחישות גרסתן. [פירוש הרא"ש]. א)0ועי' פירש"י נ"ד ע"א. ב) צ"ל אל ארבעת רבעיו. ג)0צ"ל גימ"ל יונית שהיא כמין כף פתוחה מאותיות מנצפ"ך.
<h2>דף פג מג</h2>
וטבעת היתה קבועה. בטבלה שבה מגביהין את הטבלה. ויורדין לשיתין ומנקין אותן. מיין של נסכים שנקרש בהן כדאיתא בפ' לולב וערבה [סוטה מ"ט ע"א] אחת לע' שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין [משם] יין קרוש ולית ליה להאי תנא דשיתין יורדין עד התהום ופליגי ביה תנאי בפ' בתרא דסוכהא) כבש היה בדרומו של מזבח. שיעלו עליו למזבח דכתיב אל פני המזבח ומקום שעלו עליו קרוי פנים וכתיב ירך המזבח צפונה ומדירך בצפון פנים בדרום. ורבובה היתה במערבו. של כבש פי' חלון היתה במערבו של כבש ורבובה היתה נקראת ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף שתעובר צורתו ותצא לבית השריפה ובפ' כל שעה [פסחים ל"ד ע"א] פליגי בה ר' יוחנן אמר פסול טומאה ורשב"ל אמר פסול הגוף וחטאת העוף היתה נעשית בקרן מערבית דרומית ולכך היתה רבובה באותו הקרן. [פירוש הרא"ש]. א) צ"ל שם ע"ב.
<h2>דף פג מו</h2>
הכיור היה בין האולם ולמזבח משוך כלפי דרום. בפ' קדשי קדשים [זבחים נ"ט ע"א] מוקי לה כר' יוסי הגלילי דאמר כולו מזבח בצפון קאי והיה המזבח כולוא) כנגד חצי פתחו של היכל (היה המזבח). משוך כלפי דרום. ולא היה יכול לתתו בין המזבח והאולם דתניא בפ' קדשי קדשים [נ"ח ע"ב] ר' יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר [שמות מ'] ונתת את הכיור בין אהל מועד וגו' ואת מזבח העולה וגו' מזבח בפתח אהל מועד ולא כיור בפתח אהל מועד היכן היה נתנו בין האולם ולמזבח משוך [קימעא] כלפי הדרום מיד שכלה המזבח נתן את הכיור ותראה קצת כעומד בין האולם ולמזבח ופריך התם ולוקמיה מכותל [אולם] ולצפון בבין האולם ולמזבח ומשני אמר קרא צפונה שיהא צפון פנוי מכולםב). וי"ב מעלו' היו שם גרסי'. וכן מוכח פ"ק דיומא [ט"ז ע"א] דקא חשיב מנין אמות שעל מעלות הר הבית ואי גרסי' י"ג מעלות לא היה החשבון מכוון. ה"ג רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה. ול"ג ושלחה חצי אמה דא"כ לא היו מעלות האולם משונות ממעלות אחרים שבהר הבית ואנן תנן לעיל בפ"ב כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם ומיהו לא תקשה כולי האי דיש מהן שהיו שלחם יותר מחצי אמה. ה"ג אמה אמה ורובד ג' אמה אמה ורובד ג' העליונה אמה אמה ורובד ארבעה ור' יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש. וה"פ כי בא לפרש כ"ב אמות שבין האולם ולמזבח באלו י"ב מעלות וה"ק כשעלו המעלות לב' אמות דהיינו ארבעה מעלות דבכל מעלה יש לה גובה חצי אמה אז היה רובד ג' רצפה של ג' אמות חלקה בלא מעלות הרי ז' אמות בשטח הקרקע ד' אמות ששלוח' ד' מעלות וג' אמות רובד ועוד אמה אמה ורובד ג' הרי י"ד אמות והעליונה אמה אמה ורובד ארבע עד פתח האולם והם ח' אמות הרי כ"ב אמות שבין האולם ולמזבח ר' יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד וצ"ל דשאר רובדים לר' יהודה לא היה בא' מהן אלא רובד שתים דאי לאו הכי הוי כ"ג אמות בין האולם ולמזבח ואין לומר דאה"נ דס"ל לר' יהודה דבין האולם ולמזבח כ"ג אמות דהא בפ"ק דיומא [שם] (דחזק) [דחיק] לאוקמיה מתניתין דמדות כר' יהודה ואי בין האולם ולמזבח כ"ג אמות היכי אתיא כוותיה הא תנן לקמן [פ"ה מ"א] דכל העזרה היתה אורך קפ"ז וקחשיב בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וקשה לי לפי זה אמאי קאמר אמה אמה ה"ל למימר שתי אמות ויש גורסי' רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה אמה אמה ורובד ג' אמה אמה ורובד ג' העליונה אמה אמה ורובד ד' וה"פ לכל אמה ואמה שמגביה הקרקע עושה רובד ג' אמה למעל' הראשונה היה גובה חצי אמה ולמעלה השניה רובד ג' אמות הרי לב' מעלות ג' אמו' בשטח הקרקע לד' מעלות ו' מעלות לח' מעלות י"ד מעלות עוד שתי מעלות ג' אמות וחצי הרי י"ז אמות וחצי ולב' מעלות אחרונות ד' אמות וחצי כי היה הרובד ד' הרי כ"ב אמות שבין האולם ולמזבח ולא ה"ל למימר העליונה אמה אמה אלא העליונה אמה ורובד אלא אגב שיטפא אחריני תניי'. [פירוש הרא"ש]. א) צ"ל כלה. ב) בזבחים שם נ"ט ע"א הגי' מכלים.
<h2>דף פג מז</h2>
וחמש אמלתראות של מילא. עץ שגדלים עליה עפצים וגם הוא נקרא ארז דכמה מיני ארזים הן והיינו דקאמר בריש עירובין (ג' ע"א) [מאי אמלתראות ח"א קיני כמו קיני עופות עשויין לנוי וח"א] פסקי דארזא שהיו קורות גדולים משוקעים בבנין לנויא) והיתה עד פתח התחתונים מכל צד על הפתח אמה נמצא ארכה כ"ב אמה כי פתח האולם היה רחב כ' אמה נמצאת העליונה שלשים אמות. ונדבך. פי' שורת אבנים היתה בין כל א' וא'. [פירוש הרא"ש]. א) צ"ל והיתה עודפת התחתונה.
<h2>דף פד מא</h2>
פתחו של היכל כו' שתים מבפנים ושתים מבחוץ. אצל מזוזות הסמוכות לאולם כי עובי הכותל ההיכל היה ו' אמות. שנאמר שתים דלתות להיכל ולקדש. להיכל היינו לצד חוץ ולקדש היינו לצד פנים. החיצונות נפתחות לתוך הפתח. ומכסות עביו של כותל ה' אמות ונשאר אמה לב' המזוזות. בתוך הפתח היו עומדותא). ד' חלונות נפתחו עביו של כותל הפנימית פתחו לצד חוץ והחיצונות לצד פנים והיו נקפלות לאחוריהם. כמין איצטרופומא היו. פי' הדלת היתה נקפלת אחוריה כמין פנקסי' (אחרי הדלת) הנקפלותב). אלו ב' אמות ומחצה. כשנקפל דלת ה' אמות הוי ב' אמות ומחצה. שתים מוסבות. משמע שהיו נקפלות וכן שתים לדלת אחת והיו שתים דלתות תלויות במזוזות כלפי פנים ונקפלות ומכסות ב' אמות ומחצה וחצי אמה למזוזה מכאן וחצי אמה למזוזה מכאן. [פירוש הרא"ש]. א)0נ"ל שצ"ל בין פנימיות בין חיצונות עומדות בתוך עובי הכותל הפנימיות נפתחות לצד כו'. ב)0[צ"ל הנקפלות זו אחורי זו ועי' רש"י יחזקאל מ"א].
<h2>דף פה מב</h2>
הכבש והמזבח ס"ב. אע"פ שהמזבח היה ל"ב והכבש היה ל"ב בשטח הקרקע לא היו אוכלים אלא ס"ב כי ב' אמות של הכבש היו פורחות כנגד אמה של יסוד ואמה סובב. מן השולחנות לננסין הן ד'. שולחנות של שיש ששנינו בתמיד [ל"א ע"ב] שעליהן היו מדיחין את הקרביים והא דתנן בתמיד פרק לא היו כופתין [שם] הקרביים מדיחין אותן ג' פעמים במעוטן על שולחנות של שיש שבין העמודים והכא תנן שהיו רחוקים מן הננסין ד' צ"ל שאחרים היו א"נ האי בין העמודים לאו דוקא וקרי ליה שפיר בין העמודים אע"פ שרחוקים ממנו ומיהא הא תנן בפירקין דלעיל ובתמיד פ' אמר להם הממונה [ל' ע"ב] שבהן תולין ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים צ"ל דאחרים היו דא"א שתהא הבהמה תלויה באונקלאות ומגעת לשולחנות הרחוקים ד' אמות מן הננסים ותימה דלא חשיב מקום השולחנות ורש"י ז"ל תירץ בפ"קא) דלא צריך למיתני דהדבר מפורש ביחזקאל [מ'] דאמה וחצי ארך כל א' ורחב כל א'. והנותר. ב)מקום לה' היה בין הכבש ולכותל ומקום הננסים וגם מקום השולחנות. [פירוש הרא"ש]. א) [צ"ל בפ"ק דיומא ט"ז ע"ב]. ב) [נ"ל שצ"ל מקל"ה היה כו' ופירושו מקל"ה של רוחב העזרה ועי' רש"י יומא ט"ז ע"ב ד"ה רובא].
